ציפי ארצי

שירה באינטרנט

אירוניה לא קטנה היא להיתקל בשירה וירטואלית ברשת, ולחשוב כיצד תעשיית המחשבים פוגשת את אנשי הספר. בהתייחס לפרסום שירה וכתיבת שירה באינטרנט; נשאלות השאלות כיצד השפיעה הטכנולוגיה על הפרסום, במונחים של כתיבה, קריאה, פרשנות וביקורת. כמו גם על חוויות הקריאה השונות של השירה באינטרנט, והאם ההבדל מהותי מזה הנקרא מן הדף. הפרוש הספרותי והלא ספרותי ביחס לטכנולוגיה זו.

לפני כעשור היה מוקדם לשפוט את המדיום האינטרנטי, אנשים עדיין לא עמדו על טיבו של הפלא הטכנולוגי הזה וחלקם אף התקשו להתמודד אתו. ואם נרצה להתמקד בכותבי השירה, יש מקום לתהות לגבי הפוטנציאל בין אמצעי ביטוי שהיה ידוע כמזוהה עם "עפרון ונייר" ובין חידושי הטכנולוגיה.  ואילו היום, הרשת, בעולם כולו "מתפקעת" מאלפי אתרי שירה, פורומים לשירה, בלוגים אישיים, דפי פייסבוק לשירה וההתכתבות ביניהם, וההשפעה אף ניכרת בעיתונות הכתובה; מצב תקשורתי זה נוגס אוטומטית בעמודי הספרות בתקשורת הכתובה, שלהם חיי מדף ארוכים יותר, לכאורה, וכך אנו עדים בשנים האחרונות לצמצום משמעותי בשטחם של מדורי הספרות.

המספר העצום של אתרי ה"שירה" אשר ממלאים את הרשת, מזמינים כל דכפין לשלוח את פרי יצירתו לפרסום באתרים. אני, עצמי ניהלתי פורום כזה באתר ידוע מעל עשר שנים ולמדתי כי פורומים ואתרים כאלה מתפקדים, מן הסתם, כאכסניה לטקסטים שאינם בהכרח שירה. איני מלינה על הבמה שניתנת לכותבים, אך חשוב לציין שהפורומים מספקים מעין שירות לציבור הרחב המוצא בשירה עיסוק מעניין ודרך ביטוי חווייתית, וגם לאלו החולמים להיות משוררים ולהוציא ספר שירה.

בדמיוני אני רואה את הכותב כמי שמשאיר את השיר שלו ברשת או על במה כלשהי בדומה לנואם שעוזב את הבמה והקהל ממשיך להריע ולמחוא כפיים. לעתים הנואם לא נמצא כדי לשמוע האם קריאות הקהל הן מחיאות כפיים אוהדות או קריאות בוז. יחד עם זאת ראוי לציין שהחשיפה באינטרנט היא גדולה פי כמה מאשר במדיה אחרת. לפני שנים אמרה לי המשוררת חווה פנחס-כהן  שהחשיפה באינטרנט עושה חסד עם השירה, יש לה חשיפה גדולה פי כמה וניתן לאמוד את כמות הקוראים, מה שלא בהכרח קורה עם ספרי השירה, גם אם הם נרכשים. תופעת הכתיבה באינטרנט, מתפשטת ליותר ויותר במות (פורומים, בלוגים, דפי פייסבוק ועוד), מצב המייצר צורות קיצוניות של מודרניזם שלא חלמו עליו אי פעם. אך לעומת זאת קיימות דעות מנוגדות הטוענות כי השירה המתפרסמת על גבי האינטרנט היא לבוש חדש שאינו בהכרח השירה כפי שאנחנו מכירים אותה;  סונטות או אפילו שורה הכתובה על דף או מפית, שירה  נחשבת או מדוּמה למלאכת מחשבת, פעולת כתיבה שממשיכה בניגוד לקלילות  בה מודפסים ונשלחים השירים באמצעות המחשב.

חוקר קנדי, דארן וורשלר (Darren Wershler-Henry), מצא קשרים בלתי צפויים בין השירה המודרנית, העכשווית, לבין תרבות האינטרנט, ולטענתו קשרים אלו לא מייצרים שירה, וטקסטים אלו אינם נכתבים ע"י אנשים המזוהים כמשוררים. השירים באינטרנט אם כן, מופצים ללא אבחנה, לעתים תחת שם בדוי ואנונימיות, ובמרבית המקרים הם אינם נקראים ע"י אנשים מקצועיים שיודעים או מסוגלים לזהות את הטקסט כחומר ספרותי או כזה שאינו ספרותי. העדר ההיררכיות לובש אם כן צורה מוחשית וקשה להבחין מה מכל הבליל הזה שווה זמן אינטרנט או התייחסות רצינית. מרבית השמות אינם מוכרים, הגולש הנבוך מתחיל להתגעגע למורה לספרות מימי התיכון, שתוכל לזהות עבורו את השירה האיכותית ותצביע עליה. שירה שהוכרה ע"י הממסד, כל ממסד, הנחשבת לקנונית, כזו שניתן ללמוד ממנה, ולא באופן מטאפורי בלבד. ומנגד, ניתן לתמוך בטענה שהאינטרנט חושף אותנו לחומרים שלא היינו נחשפים אליהם בדרך אחרת, לדוגמא; ניתן לשמוע שירים של ויסלבה שימבורסקה, כשהיא קוראת את שיריה בפולנית או לשמוע את צ'ארלס בוקובסקי, קורא את שיריו לפני סטודנטים כשהוא בגילופין, לקרוא סונטות, הייקו, בלדות ועוד.

משוררים צעירים מוצאים את האינטרנט כפלטפורמה "מגרה" ומזמינה ומפרסמים את שיריהם ולא תמיד מקפידים על עריכה, הגהה, ניקוד, כללי הדקדוק, אינם מתמצאים בכלים הספרותיים ועוד. לעתים טקסט כזה גרוע עד כי אינו יכול להיחשב שירה. האיכות אינה מתייחסת לסוג התוכן, אלא דווקא לכמות המלל, לשפה שמקיפה אותנו ולקושי להבהיר את המשמעות או הפרשנות הנחבאת. לעתים אנחנו נתקלים בטקסט המנסה ללבוש תחפושת ייחודית, כדי לבלוט או למשוך את תשומת לב הקוראים. טקסט יכול להכיל מלים בוטות או שימוש ב"שפה גבוהה" באופן זר ואינו מותאם לשירה המודרנית או לגופו של הטקסט.

לא ברור מי הם הקוראים את היצירות ואין דרך לעקוב אחר הזהויות, לעת עתה, הכותבים מתפקדים בשדה פתוח,  בו נוצר גוף יצירתי קהילתי של כתיבה שרעיון אחד או מחבר אחד מחליף מחמאות ותשבחות עם אחר. מצב זה בא לידי ביטוי בשירים המתפרסמים בעילום שם, שם בדוי, כינוי אינטרנטי וכדומה, אלו מתפרסמים בדף הראשי עד שהם ידחפו לדף האחורי על ידי יצירות חדשות יותר. והמסך, חוגג את תוחלת החיים של היצירה בעמוד הראשי כמדד לאיכותה של היצירה. זה הרצון העז לנִראוּת ברשת.

האינטרנט הפך לשיטה פופולרית ויעילה של שיתוף מידע, סביר לצפות לשינוי גדול בפרסום כפי שאנו מכירים אותו. כבר עכשיו, סופרים ומשוררים מודעים לאפשרויות של פרסום באינטרנט. נכון לעכשיו, עם הפופולריות הגואה במהירות של ספרים דיגיטליים ומכשירי קריאה אלקטרוניים, נראה כי בעתיד פרסום הדפסה המוני, סופו של דבר יהיה נחלת העבר. אמנם חלק מאתנו יתאבל על אובדן ההדפסה ויתגעגע לריח של דפים שיצאו מבית הדפוס, אבל אין כל רע בפרסום דיגיטלי, לא על ידי משורר ולא קורא שירה. לקוראים, פרסום דיגיטלי מציע את ההזדמנות לרכוש חומר קריאה מן הנוחות של הבית, ובכל מקום, ללא הצורך בחומרי דפוס יקרים.

האינטרנט אכן מגדיל באופן משמעותי את הגישה לכמות החומר שנעשה זמין בפורמטים שנזכרו (בלוגים, פייסבוק, פורומים ועוד). הטקסט יכול להיות משעשע, אירוני ופרובוקטיבי, שיתופי ו"מגניב" באמת. אבל האם זו שירה ? שמות התואר הללו, קשורים למדיה הדיגיטלית, אבל האם הם בהכרח מתארים את האסתטיקה של שירה שפורסמה באינטרנט ? עולה השאלה האם המדיום באמת משרת את המסר: האם יצירת וקריאת שירה באינטרנט שונה מבחינה אסתטית לעומת הפעילויות המקבילות בדפוס.

חשוב לציין, למרות כל הנאמר, עולמה של השירה אינו גוסס, אבל משתנה. אם שאלנו את עצמנו מה מגדיר את העשור האחרון, כנראה שהיינו מגיבים כמו מיליוני אנשים באינטרנט. אנחנו נמצאים בעידן של מידע, העולם בהישג ידנו. אנחנו יכולים ללמוד משהו, לפגוש מישהו, האינטרנט גורם להתעוררות חדשה  בצורך שלנו ללמוד. השירה לא הלכה לאיבוד במהפכה הטכנולוגית הזו, למעשה היא זכתה לתחייה וזאת בשל החסידים המסורים שלה, השירה תפסה את צרכי המאה שלנו על-ידי הפיכתה לזמינה ומיידית. קיימים אתרי אינטרנט רבים המוקדשים לשירה, יש אתרים המציעים ספרייה לשירים ואחרים המלמדים על האמצעים האמנותיים לכתיבת שירה, שירותי חינוך מקוונים בנושאי שירה ועוד. אתרי אינטרנט כגון אלה הם משאבים מעולים עבור אנשים שכבר קראו שירה, אבל הם גם מספקים עידוד לקוראים חדשים עם תכניות להפוך למשוררים או להוציא ספר שירה בבוא היום.

אמנם חשוב לשמור על הערכה לשירה שכבר קיימת וזכתה להערכה והכרה על-ידי הממסד, אך באותה המידה חשוב לשמור על הכישרונות החדשים. אתרי רשתות חברתיות וכתבי עת לשירה באינטרנט הפכו במהירות קרקע פורה עבור משוררים צעירים. אתרים המציעים במה לכתיבת שירה מספקים הזדמנות לפרסום העבודות שלהם וקבלת משוב מיידי מחבריהם. יש כמובן יישומים רבים באתרים כלליים המציעים תוכנה לניקוד, אוצר מילים, מילונים וכו', וכאשר אותם כותבים מתחילים להרגיש בנוח עם התפתחותם יש מי מביניהם שממשיך לסדנאות המסייעות להם לגדול כמשוררים. חלק מהמבקרים את "עידן האינטרנט" תוהים אולי, איך איכותה של השירה תושפע מהקלות הפתאומית להפוך למשורר, למרות שאותה קלות מקשה עוד יותר על התבלטות בקרב מבול של חומרים.

כמובן, שיחד עם התשוקה העזה לשירה, אסור לשכוח את החשיבות של הקניית היתרונות של השירה לאותם "משוררים צעירים", והאינטרנט יכול לעזור לא מעט. הוא יכול להוסיף לחוויות הכתיבה אצל הכותב הצעיר המתחיל. לצד השימוש הישיר באינטרנט למטרת שירה, נעשים במחשב שימושים נוספים כגון; קניות, חיפוש מתכונים, תשלום חשבונות ועוד. אין ספק שאדם ממוצע מבלה יותר זמן בפעילויות נינוחות באינטרנט, כמו קריאה וחיפוש אחר נושאים המעניינים אותו, ועם הזמינות המרובה הוא קורא עוד שירה, ואלה שיש להם תשוקה לכתיבת שירה, אלו "רודפים" אחר נהיית ליבם.

למרות כל מה שנכתב עד כה, יש גם השפעות שליליות שחשוב להזכירן, בכל הקשור לכתיבה בתקשורת המקוונת והשפעתה על השירה. כמו בכל תחומי האינטרנט, יש גם בתחום השירה הרבה מאד נוכלים או רמאים שעלולים לעשות נזק לשירה ולנו כותבי השירה. אותם נוכלים מגיעים לאתרי השירה ולכל סוגי קהילות הכותבים, ומציגים עצמם כעורכים ומוציאים לאור, וכל זאת בעבור בצע כסף, והכותבים הצעירים הופכים לטרף קל. הונאות אלה עולות לא אחת ממון רב ובמרבית המקרים אין תמורה נאותה, אם בכלל.

המסקנה היא כי השירה המקוונת לא מנבאת את קץ השירה, נהפוך הוא, היא תומכת בשירה שהפכה אותה נגישה יותר לקוראים, חינוכית ומהווה השראה למשוררים. הצפי לעתיד  הוא שהשירה תתחזק , הודות לאינטרנט . העולם שלנו, שהפך באינטרנט לכפר גלובלי, יהווה חוף מבטחים למשוררים, יהיו יותר קוראים, הסטנדרטים יהיו גבוהים יותר, וניחשף לשפע של רעיונות חדשים. בעזרתו של האינטרנט ושל אוהבי השירה ברחבי העולם, השירה תישאר קרוב יותר אלינו ואיתנו.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “ציפי ארצי

  1. תודה על המאמר.

    נראה לי שהפלטפורמות השונות לשירה (גם לסיפורת), הזמינוֹת לכל מי שחפץ בהן, מהווֹת מעין סדנאות כתיבה למשתתפים בהן. מקום להתסויוֹת, לקבלת הערות, לשפשוף, לקריאה של חומרים רבים, מגוונים. ברור שכל משתתף נמצא מסיבותיו-הוא;, ברור שיש הבאים לקבל מחיאות כפיים – ותו לא ; ויש הבאים לקבל הערות, דעות על כתביהם; ויש הבאים 'לתלות' את מרכולתם/כתביהם בלי להתייחס לסביבה. אני מניחה שיש סיבות נוספות, אבל נדמה לי שאלה שמניתי די בהן להבהיר אֶת הבנתי ואֶת מה שלמדתי מהתנסותי האישית.

    אולי החוויה הזאת שמזמנת לנו רשת היא החוויה הכי קרובה לחיים עצמם – למרות היותה חוויה וירטואלית בלבד. למרות השמות הבדויים. למרות היעדר המגע הפיזי.
    ואולי זאת הזדמנות יחידה במינה להשתתפוּת אמיתית, כשרק השם הבדוי משחק בתפקיד המסֵכה.
    כי מסכות לא חסרות במפגשים הפיזיים.

    מכל מקום: קיבלתי חומר למחשבה. תודה שוב.
    רבקה ירון

    אהבתי

  2. מצטערת, נפלו טעויות רבות בהקלדת השורות הראשונות. לא יכולתי להגיה את הטקסט. ההגהה להלן:

    נראה לי שהפלטפורמות השונות לשירה (גם לסיפורת), הזמינוֹת לכל מי שחפץ בהן, מהווֹת מעין סדנאות כתיבה למשתתפים בהן. מקום להתנסויוֹת, לקבלת הערות, לשפשוף, לקריאה של חומרים רבים, מגוונים. ברור שכל משתתף נמצא מסיבותיו-הוא; ברור שיש הבאים לקבל מחיאות כפיים – ותו לא; ויש הבאים לקבל הערות, דעות על כתביהם; [וכו'].

    תודה שוב וסליחה על הטעויות.
    רבקה

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s